סיכום השיעור:

אולי חם לה עם הפרווה?
נשארתי סקרנית – הארנבת לא גילתה. ליטפתי אותה.
מה הרגשתי? נוצות?
פרווה!
פרווה?
זה כמו סוודר...
בקיץ היא לובשת סוודר?
משהו לא בסדר...
אולי על זה היא חשבה?
אולי חם לה בפרווה?

נשיר בקולנו, בתנועות ידיים:
חם לי, חם לי, חם לי, חם לי,
חם לי...
(הלחן מכין להאזנה לטנגו - ראו בשיעור הבא).
נפנה לילדים: גם לךְ? גם לךָ? 
יש לי רעיון למשהו שיצנן וירענן!

דקלום להוצאת המניפה מהתיק:
מה-מי-מה-מו,
מה, מה, מה?
אה-אה,
לא מגלה.

מה-מי-מה-מו,
מה, מה, מה?
אהה!

טידי-דידי-דידי-דם,
אואו... דם-טידי-דידי
טידי-דידי -דידי-דם -
אואו... טדאם!
חם!

מי יודע/ת מה זה?
מניפה – מאוד יפה.
מה עושים במניפה? מנפנפים:
רוח, רוח, רוח – לנוח.

נדגים כיצד שערותינו
מתנפנפות, מתעופפות. 
הרוח מצננת. הרוח מרעננת.
ננפנף על בובת הארנבת –
האוזניים שלה מתנפנפות.

הארנבת אמרה "תודה בעד הרוח! אני הולכת לאכול תפוח".
היא אצה-רצה ועצרה, אצה-רצה ועצרה, אצה-רצה – והסתתרה. אל התיק – חזרה.