כל אחד
יחיד ומיוחד

כל אחד, כל אחד

הוא יחיד ומיוחד,

ואני לא צריך להשוות
את עצמי
לאף אחד.

לפעמים יש משהו ממש פשוט,

שזה בשבילי קלי קלות.

לפעמים יש משהו, שממש ממש קשה לי.

אני לא מתייאש, ממשיך ומנסה לי.

מנסה לי, מנסה ליויוצא לי!

 

כל אחד, כל אחד

הוא יחיד ומיוחד,

ואני מבטיח לכם

שכמוני אין עוד אף אחד!

כל אחד יחיד ומיוחד

כל אחד, כל אחד

הוא יחיד ומיוחד,

ואני לא צריך להשוות את עצמי

לאף אחד.

 

לפעמים יש משהו ממש פשוט,

שזה בשבילי קלי קלות.

לפעמים יש משהו, שממש ממש קשה לי.

אני לא מתייאש, ממשיך ומנסה לי.

מנסה לי, מנסה ליויוצא לי!


כל אחד, כל אחד

הוא יחיד ומיוחד,

ואני מבטיח לכם

שכמוני אין עוד אף אחד!

במהלך השנים קיבלתי לא מעט תגובות מחממות לב לשיר הזה.
משתפת אתכן בכמה הרהורים סביבו:


כל אחד, כל אחד

הוא יחיד ומיוחד,

ואני לא צריך להשוות את עצמי

לאף אחד.

 

איך הרגשה כזו תתגבש אצל הילדים?

לא אם נדקלם סיסמאות, אלא רק אם באמת ובתמים ניצור הזדמנויות שוות, המספקות תחושת הצלחה:


נקפיד להתייחס לכל הילדות והילדים, נימנע מליצור אוירה תחרותית ונזכור לראות את הייחוד של כל ילד ולהיות “מרוצות” ממנו כפי שהוא. לא תמיד נוכל לאהוב את כולם באותו האופן, אבל כן נוכל לעשות עם עצמנו עבודה פנימית: להבין מה מעורר בנו ילד כזה או אחר, לבדוק עם עצמנו למה ולנסות לראותו בעיניים חדשות וטובות.


הכוונה אינה לזייף – ילדים מרגישים זיוף והוא רק יפגע באמון. הכוונה היא לפתח בעצמנו יכולת לפתוח את ליבנו לכולם, גם אם טבעי שיש כאלה שקרובים אלינו יותר מאחרים. לספק לכל ילד את הביטחון להתנסות, להיות ולנכוח בדרכו.


אם השיר לא בא עם התוכן הרגשי של האינטראקציה, הוא עלול להישאר סיסמא ריקה.


לפעמים יש משהו ממש פשוט
,

שזה בשבילי קלי קלות.


נאפשר משימות פשוטות וקלות שיוצרות תחושת הצלחה, כיף וסיפוק; משימות הבונות את הביטחון ואת תחושת המסוגלות.

בד בבד נזמן גם אתגרים:


לפעמים יש משהו,
שממש ממש קשה לי
.

אני לא מתייאש,
ממשיך ומנסה לי
.

מנסה לי,

מנסה לי

ויוצא לי!


איך נדאג לכך שהילדים לא יתייאשו?


נתאים את הקצב שלנו, כדי שהילדים יוכלו לעקוב בנוחות. נשדר שביעות רצון ממה שהילד עושה, גם אם הוא עדיין לא רכש את המיומנות המלאה. נדגיש תהליך ולא מטרה. נאפשר להתנסות שוב ושוב באותן משימות, לרכוש מיומנויות וכישורים ובעיקר – נשים לב.


חזרות מרובות יאפשרו התקדמות גם למי שמתקשים או למי שנעדרו ממפגש; חזרות מעניינות יגבירו את המוטיבציה להתנסות. וכמובן – האתגר צריך להיות מותאם לילדים בקבוצה: נמצא את הקצב הקבוצתי המיוחד, הכולל בתוכו את הקצב האישי של כל פרט בתוכה.


כל אחד, כל אחד

הוא יחיד ומיוחד,

ואני מבטיח לכם

שכמוני אין עוד אף אחד!


גם כמוכן אין עוד אף אחת.
זה אומר שאינכן צריכות לחקות אותי, או כל מורה אחרת, אלא למצוא את הדרך הייחודית שלכן. זו שתדייק את מי שאתן.


ככל שתתַרגלו הקשבה לילדים והתבוננות בכאן ובעכשיו של המפגש בגן, כך תיהנו יותר מהאינטראקציה ותקבלו בחזרה את מה שאתן נותנות.


יצירתיות והתנסות בדברים חדשים, כמו מיומנויות חדשות שתעזו לפתח בכן (חריזה, תכנון פעילות במרחב, דקלום ושירה בקולכן ועוד), יסייעו לכן לשמור על חיות ועל רעננות בעבודתכן עם הילדים.


אם יש תחום שקרוב אליכן יותר מאחרים, נסו לרתום אותו ולהביאו לידי ביטוי בגן. זה יהיה הדבר המיוחד שלכן. החילו את כל האמור לעיל גם עליכן – על הילדה שבתוככן.

—————————

הטקסט לקוח מתוך הקורס “קסם המפגש המוסיקלי בגן”.

במהלך השנים קיבלתי לא מעט תגובות מחממות לב לשיר הזה.
משתפת אתכן בכמה הרהורים סביבו:


כל אחד, כל אחד

הוא יחיד ומיוחד,

ואני לא צריך להשוות את עצמי

לאף אחד.

 

איך הרגשה כזו תתגבש אצל הילדים?

לא אם נדקלם סיסמאות, אלא רק אם באמת ובתמים ניצור הזדמנויות שוות, המספקות תחושת הצלחה:

נקפיד להתייחס לכל הילדות והילדים, נימנע מליצור אוירה תחרותית ונזכור לראות את הייחוד של כל ילד ולהיות “מרוצות” ממנו כפי שהוא. לא תמיד נוכל לאהוב את כולם באותו האופן, אבל כן נוכל לעשות עם עצמנו עבודה פנימית: להבין מה מעורר בנו ילד כזה או אחר, לבדוק עם עצמנו למה ולנסות לראותו בעיניים חדשות וטובות.
הכוונה אינה לזייף – ילדים מרגישים זיוף והוא רק יפגע באמון. הכוונה היא לפתח בעצמנו יכולת לפתוח את ליבנו לכולם, גם אם טבעי שיש כאלה שקרובים אלינו יותר מאחרים. לספק לכל ילד את הביטחון להתנסות, להיות ולנכוח בדרכו.

אם השיר לא בא עם התוכן הרגשי של האינטראקציה, הוא עלול להישאר סיסמא ריקה.


לפעמים יש משהו ממש פשוט
,

שזה בשבילי קלי קלות.

 

נאפשר משימות פשוטות וקלות שיוצרות תחושת הצלחה, כיף וסיפוק; משימות הבונות את הביטחון ואת תחושת המסוגלות.

בד בבד נזמן גם אתגרים:


לפעמים יש משהו, שממש ממש קשה לי
.

אני לא מתייאש, ממשיך ומנסה לי.

מנסה לי,

מנסה לי

ויוצא לי!

 

איך נדאג לכך שהילדים לא יתייאשו?

נתאים את הקצב שלנו, כדי שהילדים יוכלו לעקוב בנוחות. נשדר שביעות רצון ממה שהילד עושה, גם אם הוא עדיין לא רכש את המיומנות המלאה. נדגיש תהליך ולא מטרה. נאפשר להתנסות שוב ושוב באותן משימות, לרכוש מיומנויות וכישורים ובעיקר – נשים לב.

חזרות מרובות יאפשרו התקדמות גם למי שמתקשים או למי שנעדרו ממפגש; חזרות מעניינות יגבירו את המוטיבציה להתנסות.
וכמובן – האתגר צריך להיות מותאם לילדים בקבוצה: נמצא את הקצב הקבוצתי המיוחד, הכולל בתוכו את הקצב האישי של כל פרט בתוכה.


כל אחד, כל אחד

הוא יחיד ומיוחד,

ואני מבטיח לכם

שכמוני אין עוד אף אחד!

 

גם כמוכן אין עוד אף אחת.
זה אומר שאינכן צריכות לחקות אותי, או כל מורה אחרת, אלא למצוא את הדרך הייחודית שלכן. זו שתדייק את מי שאתן.

ככל שתתַרגלו הקשבה לילדים והתבוננות בכאן ובעכשיו של המפגש בגן, כך תיהנו יותר מהאינטראקציה ותקבלו בחזרה את מה שאתן נותנות.

יצירתיות והתנסות בדברים חדשים, כמו מיומנויות חדשות שתעזו לפתח בכן (חריזה, תכנון פעילות במרחב, דקלום ושירה בקולכן ועוד), יסייעו לכן לשמור על חיות ועל רעננות בעבודתכן עם הילדים.

אם יש תחום שקרוב אליכן יותר מאחרים – נסו לרתום אותו ולהביאו לידי ביטוי בגן. זה יהיה הדבר המיוחד שלכן.

החילו את כל האמור לעיל גם עליכן – על הילדה שבתוככן.

——————————


הטקסט לקוח מתוך הקורס “קסם המפגש המוסיקלי בגן”.