שנה חדשה בפתח

שיתוף בכמה עקרונות מעשיים כלליים
והצעה למערך שיעור: מפגש היכרות ראשון

כשאני נכנסת לגן בתחילת השנה, חלק מהקבוצות חדשות, חלקן קבוצות שמוכרות לי מהשנה הקודמת וחלקן קבוצות מעורבות.
את השיעורים הראשונים אני מקדישה ליצירת הקשר הראשוני עם הילדים והילדות.
אני פותחת בדקלומים קצרים ומחורזים, שמניסיוני, מיד תופסים את הילדים.
רק לאחר מכן אני מציגה את עצמי ואת הגיטרה.


אני משקיעה מאמץ מרוכז בלמידת השמות החדשים: בכל מפגש אני עורכת רשימת שמות לפי סדר הישיבה.
אם קמים – זה יהיה רק בסוף, כדי שברוב המפגש ישבו הילדים בהתאם לרשימה (כשקמים לא תמיד חוזרים לאותם המקומות).
תוך כדי הנחיית המפגש אני עוברת בין הרשימה ובין הילדים, עורכת עם עצמי תהליך של התאמת השמות לפרצופים ומשקיעה מאמץ מתמשך להטמיע אותם אצלי בזיכרון.
אני רושמת לי סימני היכר קטנים ליד כל שם: מאפיין ראשון שעולה לי כשאני רואה את הילד/ה.
לפעמים סימן ההיכר הוא לגמרי אסוציאטיבי.
בכל פעם מחדש אני מגלה, שהמאפיין הראשון שקופץ לי לראש, רלוונטי עבורי גם במפגשים הבאים.
אם הוא רשום לי ליד השם, במפגש הבא זה עוזר לי מאוד בזיהוי.    
לפני הכניסה לגן בכל מפגש אני מעיינת ברשימת השמות כדי להתחיל את השיעור עם מאגר השמות הרלוונטי בראשי.

במפגשים הראשונים אני ממעטת לחלק אביזרים או כלים:
בתחילת השנה נוצרים הרגלים של ארגון ושל התנהגות, יחד עם בסיס לשפה משותפת של רפרטואר שירים, דקלומים ומוזיקה.

הדגש הוא על האינטראקציה ועל ההיכרות, על בניית תשתית ליחסי אמון וביטחון ועל יצירת “חוזה” של משחק משותף.
אני נמנעת במודע מיצירת התניה שלפיה אני מוכרחה לחלק משהו בכל שיעור – ושאם אני לא מחלקת, משהו חסר.
הדבר הכי חשוב שאני מביאה איתי לגן הוא את עצמי, את המוזיקה ואת שלל המשחקים שאנו עורכים בקול ובתנועה
.

אתחיל לחלק חומרים רק מאוחר יותר – לאחר שהקשר וההרגלים התבססו, כשהילדים רכשו רפרטואר מינימלי של שירים, דקלומים ומוזיקה, וכשהם שולטים בתנועות שעליהן מושתתת פעילות עם כלי הקשה ואביזרים. גם בשלב זה אני לא מחלקת אביזרים וכלי נגינה בכל מפגש, אלא רק כשמצטברים חומרים מתאימים. כך הפעילות עם הכלי או האביזר הופכת משמעותית ותורמת מבחינה מוזיקלית, תנועתית והתפתחותית. ההיכרות המקדימה עם התבניות הריתמיות המתאימות להקשה מאפשרת יתר דיוק והתאמה למוזיקה,
וכך הצלילים שמוסיפים מקשטים ולא מרעישים.

השיעורים שלי נעים בין 30 דקות ל-45 דקות, ולא בכל הגנים אני מספיקה את כל מה שתכננתי במערך השיעור.
מערך השיעור הוא תוכנית שאני חורגת ממנה בהתאם לצרכים ול”כאן ועכשיו” שאני מוצאת בכל גן.
חשוב לשמור על גמישות, להישאר עם ראש פתוח ולהגיש מפגש מותאם לקבוצה – גם אם פירושו חריגה מהתוכנית.

לחיזוק החוויה והמעורבות של הילדים – ישנו קשר בין כל החומרים: קשר של חוט עלילה וסיפור.
גם אם אין קשר תוכני בין החומרים (למשל, גמדים ועלי שלכת) – אני יוצרת קשר כזה באמצעות סיפור קטן (למשל, גמדים שבדרך לגן פוגשים גנן שמגרף עלי שלכת). כך הדמיון מתעורר, והילדים חווים את החוויות הללו כאילו קרו להם עצמם. הדמויות הדמיוניות הופכות משמעותיות ומלוות את הילדים ממפגש למפגש. באופן זה, החומרים אינם תלושים זה מזה או מוגשים כאוסף מקרי של פרטים – אלא נוצרים ביניהם חיבורים שמקלים על הקליטה ועל הזיכרון. הילדים מעבדים אותם במוחם כמחרוזת, ולא כאוסף חרוזים שמתפזרים.

איני מקפידה על שיר שלום קבוע בפתיחה ובסיום:
שירי השלום שלי מתחלפים, ולעתים אני אף מוותרת עליהם. לפעמים אסיים מפגש במרחב – ואז חזרה לישיבה רק כדי לשיר שלום עשויה להיות מאולצת ומנוגדת לאנרגיה של הילדים באותו רגע.
לעתים אבחר דווקא כן לחזור לישיבה ולתרגל איסוף וחזרה אל הרוגע.

תחושת ההיכרות והביטחון מושגת באמצעות החזרתיות בהגשת החומרים, בזכות האיזון בין החדש והמוכר וכמובן הודות לאינטראקציה ולקשר, שאותם אני מקפידה לטפח ולשמר. גם אם לא שרתי שלום בפתיחה – קשר העין שאני יוצרת עם הילדים, קשר עין סורק שפוגש את המבטים של כולם, מאפשר את ההתייחסות האישית.

———————–


הנה כך, הצעה למערך –
מפגש היכרות ראשון:


פתיחה עם שני דקלומים קצרים ומחורזים, מלווים בתנועות
:
שעשוע ריתמי ומשחק ידיים קטן: “טוטו-קוקו” ו”מי כבר בא? ברוך הבא!


הזמנת הגיטרה בשירה לצאת מהתיק
.

חזרה על “טוטו-קוקו” תוך שאני מסתתרת ומציצה מאחורי הגיטרה.
משחק תנועה קטן עם השיר “הגיטרה, הגיטרה מנגנת וגם שרה“.


מי אני?
 
אני מציגה את עצמי בשיר היכרות מיוחד.


רישום שמות
 לפי סדר הישיבה.
כך אעשה גם בשיעורים הבאים, ונשתדל להישאר לשבת רוב המפגש,
כדי שסדר השמות יישמר ואוכל להציץ ברשימה בזמן המפגש ולהתאים שמות לפרצופים.
זוהי משימה מורכבת, ששווה להשקיע בה.


חזרה על שיר ההיכרות תוך פנייה אישית לילדות ולילדים בשמותיהם
.


חרוזים לקראת חשיפת “הפתעה” שהבאתי – יצירת סקרנות ומעורבות:


מה יש לי היום
בתיק האדום?

 

פק-פק-פק, פיק-פיק-פיק
מה יש לי בתוך התיק?


גמד אדום יצא מן התיק
.

הגמד ישן.

גמד אדום, שלום, שלום.

זמן לקום, יש גן היום!

הגמד לא קם.

הוא נם, ונם ונם.


אולי נעיר את הגמד בשיר
?
נשיר את שיר השעון.


שני גמדים נוספים יוצאים מהתיק.
גם הם ישנים, ואנו מעירים כל אחד בתורו עם שיר השעון, בתוספת תנועות באצבעות.


כל הגמדים התעוררו. כמה גמדים
?
אחד, שניים, שלושה – בבקשה / אחת, שתים, שלוש – על הראש.

נשיר להם שיר שכולם מכירים: “מאחורי ההר“.


יש לי מנגינה מיוחדת שעוזרת לגמדים להתעורר
.
נאזין לקטע פסנתר.

מה יש לספר? בסוף נרדם גם הפסנתר, שכח להתעורר…


אולי נזמין את התופים להעיר את הגמדים?

נצטרף לתיפופים, נכריז בוקר טוב ונעיר את הגמדים. 


שלום לגמדים. הם יבואו לבקר ביום אחר –וגם הגיטרה ואני!
 
נשאל: באיזה יום? (ראשון? לא.. שני? לא… איזה יום היום? שלישי! ניפגש בכל יום שלישי)
כך נעדכן את הילדים במתכונת פגישותינו עמם, נבסס אמון וביטחון ונשאיר הבטחה לפגישה מחודשת.  


ניפרד בשיר ואלס שלום שלום, תוך חזרה על שמות הילדות והילדים (ניעזר ברשימה).

 

להתראות בשבוע הבא – תודה רבה!


————————————————————————


הדגמה מפורטת למערך שיעור זה – ולשבעה מערכים רצופים נוספים, 
תוכלו למצוא בקורס המצולם:
כיצד לתכנן מערכי שיעור? קורס מעמיק ושיטתי, שיעשה את הכל יותר ברור!
תמצאו בקורס שמונה מערכי שיעור מוסברים – גם כלים, גם חומרים.


באמצעות סרטוני הקורס, קובצי השמע, ההסברים הכתובים, הטבלאות והתרשימים,
תוכלו להכיר את כל החומרים המוזיקליים משמונת המערכים,
תוך ניתוח מפורט ומעמיק של תהליך הלמידה:

מה מכיל מפגש יחיד? 
כיצד מפתחים אותו מן המפגש הקודם? 
כיצד ממשיכים ממנו למפגש הבא? 
כמה  פעמים לחזור על החומרים?
איך לגוון את החזרות הללו?
מה בין תכנון מערכי שיעור ובין משחק הרכבת פאזל?


מעבר לחומרים ולמערכים – הניתנים ליישום מיידי בתחילת השנה,
תמצאו בקורס כלים לתכנון יצירתי של רצף מפגשים משחקיים, מסקרנים, מקדמים ומהנים,
שיתרמו להסתגלות הילדות והילדים לגן ויחזקו את התקשרותנו עמם.

שתהיה לכולנו שנה בריאה,
יצירתית ומהנה,
וכמובן – בהצלחה!
אילאיל

כשאני נכנסת לגן בתחילת השנה, חלק מהקבוצות חדשות, חלקן קבוצות שמוכרות לי מהשנה הקודמת וחלקן קבוצות מעורבות.

את השיעורים הראשונים אני מקדישה ליצירת הקשר הראשוני עם הילדים והילדות.


אני פותחת בדקלומים קצרים ומחורזים, שמניסיוני, מיד תופסים את הילדים. רק לאחר מכן אני מציגה את עצמי ואת הגיטרה.


אני משקיעה מאמץ מרוכז בלמידת השמות החדשים
: בכל מפגש אני עורכת רשימת שמות לפי סדר הישיבה. 

אם קמים – זה יהיה רק בסוף, כדי שברוב המפגש ישבו הילדים בהתאם לרשימה (כשקמים לא תמיד חוזרים לאותם המקומות).

תוך כדי הנחיית המפגש אני עוברת בין הרשימה ובין הילדים, עורכת עם עצמי תהליך של התאמת השמות לפרצופים ומשקיעה מאמץ מתמשך להטמיע אותם אצלי בזיכרון.

אני רושמת לי סימני היכר קטנים ליד כל שם: מאפיין ראשון שעולה לי כשאני רואה את הילד/ה. לפעמים סימן ההיכר הוא לגמרי אסוציאטיבי. בכל פעם מחדש אני מגלה, שהמאפיין הראשון שקופץ לי לראש, רלוונטי עבורי גם במפגשים הבאים. אם הוא רשום לי ליד השם, במפגש הבא זה עוזר לי מאוד בזיהוי.    

לפני הכניסה לגן בכל מפגש אני מעיינת ברשימת השמות כדי להתחיל את השיעור עם מאגר השמות הרלוונטי בראשי.


במפגשים הראשונים אני ממעטת לחלק אביזרים או כלים
:
בתחילת השנה נוצרים הרגלים של ארגון ושל התנהגות, יחד עם בסיס לשפה משותפת של רפרטואר שירים, דקלומים ומוזיקה.


הדגש הוא על האינטראקציה ועל ההיכרות, על בניית תשתית ליחסי אמון וביטחון ועל יצירת “חוזה” של משחק משותף.

אני נמנעת במודע מיצירת התניה שלפיה אני מוכרחה לחלק משהו בכל שיעור – ושאם אני לא מחלקת, משהו חסר.
הדבר הכי חשוב שאני מביאה איתי לגן הוא את עצמי, את המוזיקה ואת שלל המשחקים שאנו עורכים בקול ובתנועה
.


אתחיל לחלק חומרים רק מאוחר יותר – לאחר שהקשר וההרגלים התבססו, כשהילדים רכשו רפרטואר מינימלי של שירים, דקלומים ומוזיקה, וכשהם שולטים בתנועות שעליהן מושתתת פעילות עם כלי הקשה ואביזרים.

גם בשלב זה אני לא מחלקת אביזרים וכלי נגינה בכל מפגש, אלא רק כשמצטברים חומרים מתאימים. כך הפעילות עם הכלי או האביזר הופכת משמעותית ותורמת מבחינה מוזיקלית, תנועתית והתפתחותית.

ההיכרות המקדימה עם התבניות הריתמיות המתאימות להקשה מאפשרת יתר דיוק והתאמה למוזיקה, וכך הצלילים שמוסיפים מקשטים ולא מרעישים.


השיעורים שלי נעים בין 30 דקות ל-45 דקות, ולא בכל הגנים אני מספיקה את כל מה שתכננתי במערך השיעור. המערך הוא תוכנית שאני חורגת ממנה בהתאם לצרכים ול”כאן ועכשיו” בכל גן.

חשוב לשמור על גמישות, להישאר עם ראש פתוח ולהגיש מפגש מותאם לקבוצה – גם אם פירושו חריגה מהתוכנית
.


לחיזוק החוויה והמעורבות של הילדים – ישנו קשר בין כל  החומרים: קשר של חוט עלילה וסיפורגם אם אין קשר תוכני בין החומרים (למשל, גמדים ועלי שלכת), אני יוצרת קשר כזה באמצעות סיפור קטן (למשל, גמדים שבדרך לגן פוגשים גנן שמגרף עלי שלכת). כך הדמיון מתעורר, והילדים חווים את החוויות הללו כאילו קרו להם עצמם. הדמויות הדמיוניות הופכות משמעותיות ומלוות את הילדים ממפגש למפגש.

באופן זה, החומרים אינם תלושים זה מזה או מוגשים כאוסף מקרי של פרטים – אלא נוצרים ביניהם חיבורים שמקלים על הקליטה ועל הזיכרון. הילדים מעבדים אותם במוחם כמחרוזת, ולא כאוסף חרוזים שמתפזרים.


איני מקפידה על שיר שלום קבוע בפתיחה ובסיום
: שירי השלום שלי מתחלפים, ולעתים אני אף מוותרת עליהם. לפעמים אסיים מפגש במרחב – ואז חזרה לישיבה רק כדי לשיר שלום עשויה להיות מאולצת ומנוגדת לאנרגיה של הילדים באותו רגע. לעתים אבחר דווקא כן לחזור לישיבה ולתרגל איסוף וחזרה אל הרוגע.


תחושת ההיכרות והביטחון מושגת באמצעות החזרתיות בהגשת החומרים, בזכות האיזון בין החדש והמוכר וכמובן הודות לאינטראקציה ולקשר, שאותם אני מקפידה לטפח ולשמר. גם אם לא שרתי שלום בפתיחה – קשר העין שאני יוצרת עם הילדים, קשר עין סורק שפוגש את המבטים של כולם, מאפשר את ההתייחסות האישית
.

———————–


הנה כך, הצעה למערך –
מפגש היכרות ראשון:


פתיחה עם שני דקלומים קצרים ומחורזים,
מלווים בתנועות:
שעשוע ריתמי ומשחק ידיים קטן: “טוטו-קוקו” ו”מי כבר בא? ברוך הבא!


הזמנת הגיטרה בשירה לצאת מהתיק
. חזרה על “טוטו-קוקו” תוך שאני מסתתרת ומציצה מאחורי הגיטרה. משחק תנועה קטן עם השיר “הגיטרה, הגיטרה מנגנת וגם שרה“.


מי אני?
אני מציגה את עצמי
בשיר היכרות מיוחד.


רישום שמות
 לפי סדר הישיבה.
כך אעשה גם בשיעורים הבאים, ונשתדל להישאר לשבת רוב המפגש, כדי שסדר השמות יישמר ואוכל להציץ ברשימה בזמן המפגש ולהתאים שמות לפרצופים. זוהי משימה מורכבת, ששווה להשקיע בה.


חזרה על שיר ההיכרות
תוך פנייה אישית לילדות ולילדים בשמותיהם.


חרוזים לקראת חשיפת “הפתעה” שהבאתי – יצירת סקרנות ומעורבות:


מה יש לי היום
בתיק האדום?

 

פק-פק-פק, פיק-פיק-פיק
מה יש לי בתוך התיק?


גמד אדום יצא מן התיק
.

הגמד ישן.

גמד אדום, שלום, שלום.

זמן לקום, יש גן היום!

הגמד לא קם.

הוא נם, ונם ונם.


אולי נעיר את הגמד בשיר
?
נשיר את שיר השעון.


שני גמדים נוספים יוצאים מהתיק.
גם הם ישנים, ואנו מעירים כל אחד בתורו עם שיר השעון, בתוספת תנועות באצבעות.


כל הגמדים התעוררו. כמה גמדים
?
אחד, שניים, שלושה –בבקשה! 
אחת, שתים, שלוש – על הראש.


נשיר להם שיר שכולם מכירים:
מאחורי ההר“.


יש לי מנגינה מיוחדת שעוזרת לגמדים להתעורר
. נאזין לקטע פסנתר.


מה יש לספר? בסוף נרדם גם הפסנתר, שכח להתעורר…


אולי נזמין את התופים להעיר את הגמדים
? נצטרף לתיפופים, נכריז בוקר טוב ונעיר את הגמדים. 


שלום לגמדים.
הם יבואו לבקר ביום אחר,
וגם הגיטרה ואני!
 
נשאל: באיזה יום? (ראשון? לא.. שני? לא… איזה יום היום? שלישי! ניפגש בכל יום שלישי).
כך נעדכן את הילדים במתכונת פגישותינו עמם, נבסס אמון וביטחון ונשאיר הבטחה לפגישה מחודשת.  


ניפרד בשיר ואלס שלום שלום,
תוך חזרה על שמות הילדות והילדים (ניעזר ברשימה).

 

להתראות בשבוע הבא,
תודה רבה!


————————————


הדגמה מפורטת למערך שיעור זה ולשבעה מערכים רצופים נוספים,
תוכלו למצוא בקורס המצולם:

כיצד לתכנן מערכי שיעור? קורס מעמיק ושיטתי, שיעשה את הכל יותר ברור!

תמצאו בקורס שמונה מערכי שיעור מוסברים – גם כלים, גם חומרים.


באמצעות סרטוני הקורס, קובצי השמע, ההסברים הכתובים, הטבלאות והתרשימים, תוכלו להכיר את כל החומרים המוזיקליים משמונת המערכים,
תוך ניתוח מפורט ומעמיק של תהליך הלמידה:


מה מכיל מפגש יחיד? 

כיצד מפתחים אותו מן המפגש הקודם? 
כיצד ממשיכים ממנו למפגש הבא? 
כמה  פעמים לחזור על החומרים?
איך לגוון את החזרות הללו?
מה בין תכנון מערכי שיעור ובין משחק הרכבת פאזל?

 

מעבר לחומרים ולמערכים – הניתנים ליישום מיידי בתחילת השנה, תמצאו בקורס כלים לתכנון יצירתי של רצף מפגשים משחקיים, מסקרנים, מקדמים ומהנים, שיתרמו להסתגלות הילדות והילדים לגן ויחזקו את התקשרותנו עמם.


שתהיה לכולנו שנה בריאה,
יצירתית ומהנה,
וכמובן – בהצלחה!
אילאיל