מתכוננת לחגיגת חנוכה בגן?
מחשבות על מסיבות חנוכה ומפגשים עם הורים 

עונת החגים קצרה וצפופה. אין לנו הרבה שיעורים להקדיש לכל חג. חג החנוכה זוכה לדגש חזק במיוחד.
כיוון שכך, המורות למוזיקה והגננות מתחילות לעסוק בו זמן רב מראש, גם כאשר הדבר בא על חשבון תכנים אחרים, החשובים לא פחות ואולי אף נוגעים יותר לעולמם של הילדות והילדים.

נדמה שחג החנוכה על מסיבותיו הפך להיות פרויקט מלחיץ ומתיש עבור כולם:
המורות למוזיקה רצות ממסיבה למסיבה והופכות להיות מפיקות אירועים;
הגננות נמצאות בלחץ רב לקראת “המבחן הגדול”;
ההורים יודעים כי צפוי להם מפגש רועש ותזזיתי ומלא בשירים לא מוכרים;
וכמובן הילדים, שנדרשים לעבור סשנים של חזרות לאורך זמן, שנוטלות בסופו של דבר את כל הכיף מן הריקודים ומן השירים…

לפעמים נראה שכל הנוגעים בדבר נמצאים תחת מכבש לחצים של צורך לעמוד בציפיות מדומיינות,
כשהמרוויחה העיקרית מכך היא תעשיית הפלסטיקים הנוצצים, החד פעמיים ו(לדעתי) גם הבלתי אסתטיים בעליל.

לאחר אחת מהשתלמויות החנוכה שהעברתי, קיבלתי את התגובה הבאה: “השירים והמנגינות שלך הצילו אותי מסיוט חנוכה והחזירו אותי לפשוט ולטבעי לי ולילדים“. נשאלת השאלה: למה חג החנוכה צריך להיות סיוט?

להלן מספר טיפים והצעות שיזכירו לנו שאפשר וכדאי גם אחרת,
כך שנוכל לשיר במלוא הכוונה את שירו היפה של לוין קיפניס: “חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך“.  

1. נערוך מפגש נעים ופשוט ונאפשר בו פעילות משותפת עם ההורים, כך שלא יהיו רק צופים פסיביים בהופעה של הילדים.
   דווקא הפשטות והאינטימיות ייצרו אווירה מיוחדת.
2. נשתמש בחומרים שלימדנו בזמן האחרון ונמשיך לפתח אותם במפגש, כפי שהיינו ממשיכות בשיעורים רגילים (עקרון “חזרתיות מתפתחת”).
3. נתכנן את המפגש בדומה לשיעורים הרגילים בגן מבחינת המבנה, האיזון בין ישיבה לתנועה במרחב, מספר כלי הנגינה או האביזרים שנחלק, היחס בין הקְלטות שנשמיע ושירה בקולנו וכן הלאה. כך נשמור על מתכונת מוכרת ובטוחה עבור הילדים.
4. גם במפגש עם ההורים כדאי ללמד משהו אחד חדש. ההורים יהיו שותפים לחוויית הלמידה, ולנו יהיה מהיכן להמשיך בשיעור הבא,
   תוך שמירה על הרצף והתהליך (גם כשהחג עובר, כדאי להישאר מעט עם חומריו המוזיקליים ולהיזכר בו, כפי שנזכרים בחוויות משותפות אחרות ולא מוחקים אותן מיד כשהסתיימו).
5. נתכונן ליותר דברים מאשר נעשה בפועל, כדי שנוכל לבחור תוך כדי המפגש מה מתאים ל”כאן ועכשיו” שנוצר, ועל מה כדאי לוותר.
   בכך נשאיר לנו מרחב לתמרון ולאלתור.

6. אין צורך להרעיף עוד ועוד אביזרים. יתרה מכך – ממש אין הכרח לחלק אביזרים, אם לתחושתכן בקבוצה ספציפית חסרה עדיין בשלות להתנהלות עמם.

   
   זכרו: נוכחות ההורים עלולה להשפיע על התנהגויות הילדים ולהפוך אותם לרגישים יותר.
   זוהי סיטואציה שמלכתחילה יש בה פוטנציאל לעומס רגשי ולבלבול כתוצאה מן הערבוב של גן ובית.  

   
   האביזרים הינם תוספת ולא העיקר. הערך בלחלק אותם טמון בשאלה, האם מאפשרים סביבם התנסות משמעותית, שמבוססת על התנסות קודמת בקול ובגוף. התנסות משמעותית דורשת פרק זמן מסוים, שבו עוברים תהליך של חקירה יצירתית, למידה והתפתחות היכולת. זה לא יכול לקרות כשמחלקים אביזר, פועלים עמו לרגע בצורה מוכתבת מראש, אוספים אותו – ומיד מחלקים אביזר חדש.
   
   

7. בחרתן לחלק אביזר או כלי נגינה? תכננו סביבו מספר פעילויות ברצף, המעוגנות בהגיון פנימי, ואפשרו לילדים לחוות אותו ולהתנסות במיומנויות שהוא מאפשר. בכל מקרה אין סיבה להחליף כמה אביזרים באותו המפגש, כפי שמקובל במסיבות החנוכה.

בניית מפגש הורים בהתאם להצעות הנ”ל תאפשר ויתור על חזרות זמן רב מראש, כשהחג עוד רחוק ומנותק מן הילדים (ועל חשבון נושאים אחרים הקרובים יותר לעולמם). כך נוכל להימנע מהעמסה על הילדים ועל עצמנו. ההורים ישתתפו באופן פעיל, ייהנו מהאינטראקציה ויקבלו הזדמנות לחוות את המפגש כמו ילדים ומגובה העיניים שלהם, כך שהחוויה תהיה משותפת באמת.

מבחינת הילדים – הם יוכלו להמשיך ללמוד ולהתנהל באווירה המתאימה לטבעם – מתוך משחק וחדווה, בלי שיצטרכו לסחוב על גבם משא של ציפיות שאינן שלהם: ציפיות להרשים את הגננות, ציפיות להרשים את ההורים. באשר להורים, מספיק שיתבוננו בילדיהם ויחושו דרכם את השמחה שבדברים הכביכול קטנים ופשוטים. הם ידעו להעריך זאת. כדאי לזכור שהתהליך חשוב לפחות כמו המטרה הסופית, אם לא יותר ממנה.

מזמינה אתכן לחשוב על אור הנרות, אשר קסמם בפשטותם.

———————————-

ההצעות לקוחות מהשתלמות החנוכה המצולמת “אור בלב”, הזמינה לרכישה באתר.

בהשתלמות תמצאו סרטוני הדרכה מפורטים ל- 20 קטעי האזנה,
ובנוסף – סכמה להרכבת מפגש עם הורים, המבוסס על חומרי ההשתלמות, ומערך חגיגת חנוכה לדוגמא. 

מאחלת לכולכן מפגש חנוכה אינטימי ומרגש, משמעותי ומהנה!